מאז הצבא למדתי חינוך ועבדתי בחינוך. התמקדתי לצד עבודה בפועל עם ילדים בכל הגילאים בהדרכת מבוגרים – הורים ואנשי מקצוע, בנושא של תקשורת ומערכות יחסים בין ילדים למבוגרים.

ריכזתי מערכות חינוך משלים בישובים מגוונים, קיבוצים, מושבים ועיירות פיתוח.

ליוויתי הקמה והדרכה של צוותים חינוכיים ושל ההורים במסגרות אלה ב20 שנים האחרונות.

הגיל הרך משך אותי במיוחד שנים רבות, והיום, כשאני מדריך תהליכים אישיים של מבוגרים, יש לי יכולת דיוק ובהירות לגבי חוויות ילדות, שמפתיעות פעמים רבות גם אנשים שהם בעלי מקצוע בתחום החינוך והטיפול המנוסים בעצמם.

הקמתי משפחון מגילאי חצי שנה עד שלוש ועבדתי בו 17 שנים, בעקבות ההצלחה שלו עזרתי להקים משפחתונים נוספים שעבדתי בהם יומיים בשבוע שנתיים עד שפעלו בעצמם, ולאורך השנים הדרכתי ועזרתי ללוות צוותים חינוכיים רבים במסגרות הפרטיות ובחינוך הקיבוצי בעיקר.

התמזל מזלי ולאורך 17 שנים ליוויתי את מערכות החינוך בשלושה יישובים, מה שאפשר לי לראות את הילדים ואת המשפחות לאורך שנות הילדות מהגיל הרך ועד התיכון.

ייתרון זה אפשר לי לפתח גישה שמתבססת גם על למידת גישות שונות וגם על התנסות פרקטית מהשטח בעבודה עם הילדים עצמם במערכות החינוך ובהדרכת הצוותים החינוכיים וההורים.

אינני חסיד של גישה אחת ספציפית – אני מכיר את הגישות המובילות בתחום הטיפול והחינוך, ואני מאמין שמה שעובד לאורך זמן, נבנה על זווית מסוימת של הבנה נכונה. לכן גם אם יש גישות שלעיתים אף נראות סותרות, אפשר למצוא את מה שנכון בכל אחת מהן ולכל ילד ולכל סיטואציה יכולים להתאים דברים שונים במקצת. אני אדם חוקר ומתבונן ובסופו של דבר הולך עם מה שעובד ומוכיח את עצמו הכי טוב ולא עם איזו שהיא אידיאולוגיה שמבנה את הגישה שלי.

היום אני משתמש בעיקר בתקשורת מקרבת – N.V.C ככלי מרכזי של עבודה בתקשורת עימו אני עובד כבר 7 שנים, לצד כלים של N.L.P ומודעות חשיבתית, שמאפשרים להבין יותר לעומק איך אפשר להשפיע על המוח ועל תבניות חשיבה על מנת ליצור שינויים משמעותיים ומהירים יחסית במקומות תקועים.

מאז שאני זוכר את עצמי יש בי 2 איכויות.

כל הזמן העסיק אותי איך דברים עובדים ואיך בני אדם פועלים ומתוך מה.

בתור בן בכור לאמא בכורה ונכד שני לעשרות נכדים ונינים שהגיעו אחרי.

מצד אחד מגיל צעיר מאוד טיפלתי והייתי זה שתומך ריגשית במי שסביבי – אחיי הצעירים והוריי.

מאוד אהבתי שבכל אירוע משפחתי אני הייתי הכתובת לתינוקות בוכים בקרב דודותיי.

ומצד שני הייתי מפרק צעצועים סדרתי מתוך סקרנות לדעת איך הדברים עובדים.

כך שלצד זה שלמדתי 7 יחידות פיזיקה ו5 יחידות מתמטיקה והייתי מצטיין במסלול הנדסאי, הייתי גם מדריך מתמיד ומשקיע בתנועת הנוער,  ומאז ועד היום לומד ועוסק בחינוך מתוך הסתכלות חוקרת ובוחנת שנצמדת ככל האפשר לתוצאות ולהוכחות בשטח.

האג'נדה שלי היא – תוצאות ולא תאוריות, תוך חמלה רבה המאפשרת הבנה, במקום שמתגלים בו קונפליקטים ותקיעויות.

בתחילת דרכי הייתי בטוח שאעסוק בהנדסת חשמל או מכונות, אך שוב ושוב הגיעו אליי הורים, מדריכים, ובני נוער שהזכירו לי וציטטו דברים שאמרתי מלפני שנים ואיך זה השפיע על החיים שלהם ולבסוף הבנתי שזה הייעוד שלי – זה הכישרון המיוחד שלי.

להבין אנשים ולעזור להם להבין את עצמם.

לדעת להתמקד במה שעובד ולא ללכת לאיבוד בין תיאוריות.

לאפשר לאנשים להניע את עצמם למקומות שאליהם הם שואפים להגיע.

אריה יוריש